סביר להניח שאתם תפגעו ממה שאני כותבת. סביר להניח שלפחות פעם אחת אתם תרגישו שאני משפילה קבוצה שאליה אתם משתייכים. תתמודדו.
או שתפסיקו לקרוא.
אין אפשרות תגובות. התגובות שלהם לא מעניינות אותי. אני לא כותבת בשביל פידבק או בשביל להעליב אתכם או כדי למצוא חן בעיני האויבים שלכם. אני כותבת כי זה מה שעובר לי בראש. אני תמיד מתעניינת במה שבאמת עובר בראשים של אנשים אחרים ולכן נותנת אפשרות להציץ לתוך מה שעובר בראש שלי. זה סוג של תרומה לקהילה. אני לא מנסה להסית אף אחד נגד אף אחד. מבחינתי כולם פגומים באותה המידה כולל אני.
אז לפני שאתם פוגשים אותי באיזו סמטה חשוכה עם אלת בייסבול כי פגעתי לכם בכבוד, דעו לכם שאתם סתם עצלנים.
זה לא חוכמה לצאת נגד מישהו שאמר משהו שלא מצא חן בעיניכם. הכי קל זה להגיב. להיות זה שמובל לתגובה. ולרוב זה מה שבאמת יוצר את אפקט ההסתה. הדבר הכי מסוכן בעולם זה המון מובל. אני לא רוצה להוביל אף אחד לשום מקום.
או שאולי כן… אם יש משהו שהייתי רוצה להוביל עליו את ההמון זה ביטוי עצמי. לא פרסום ותהילה. אלא פשוט ביטוי. אני רוצה שתפתחו קנאה עזה כלפי האושר העילאי שאני מקבלת מזה שאני מסוגלת לבטא את המחשבות שלי. ואז הייתי רוצה שתעשו את זה גם ושיהיה לכם כיף.
דעו לכם שברגעים אלו ממש אני חווה כיף לא נורמלי. אני מניחה שאף אחד לא יקרא את המילים האלו כמו שאף אחד לא קרא את האלפיים עמודים של הספר שכתבתי וזה בכלל לא מזיז לי. זה ממש כיף פשוט להתבטא. אז אם אתם יודעים לכתוב קצת, תכתבו, אם לא אז אפשר סתם לדבר למצלמה של הטלפון. ולהגיד הכל. את כל מה שאי אפשר אף פעם להגיד לאף אחד אבל זה נמצא בפנים ותכלס די שולט בכם על אש קטנה. אולי אתם לא יודעים לנסח את עצמכם במילים אז אפשר לנגן או לרקוד ואם אין לכם שום דרך שבה אתם מסוגלים לבטא את עצמכם אז אלוהים יעזור לכם כי אתם כנראה עומדים להתפוצץ. הכי חשוב זה לתעד את זה בצורה כלשהי ואז להסתכל על זה. אתם המופע והקהל של עצמכם. אין לכם מושג כמה זה מרגש. כמה אפשר להתאהב…
אז זו ההסתה האמיתית שלי. וככה אני אשתלט על העולם. תאחלו לי בהצלחה.